ספר עבודת הקודש

ספר

עבודת הקודש

המקובל רבי מאיר בן גבאי

המקובל רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי חי בין השנים ה'ר"מ (1480) - ה'ש' (1540) לערך, היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם עבודת הקודש דרך אמונה ותולעת יעקב. חי לפני תקופת האר"י זלה"ה. רבי מאיר גורש מספרד בשנת 1492והתגורר ככל הנראה בטורקיה, ונקבר בארץ ישראל, מעט ידוע על חייו, הוא כתב שלושה ספרים בהם הוא מתמודד עם בעיות בתורת הקבלה

עבודת הקודש, ספרו העיקרי בו הוא פורס בצורה נפלאה והמלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: אחדות ה', עבודת ה' המוטלת על האדם, מטרת קיומו של האדם ביקום, וביאור סתרי תורה במעשה בראשית

יצירה חשובה זו חוברה על-ידו בין השנים 1523-1531, והיא מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה

בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. נדפס לראשונה ב-1566-1568 בשם "מראות אלוקים", דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות

ספר זה הוא הבסיס לתורת החסידות של רבינו הבעל שם טוב הקדוש